פסק דין בתיק ב"ל 57510-11-10

2.       בהחלטה מיום 5/12/10, הופנתה תשומת לב ב"כ התובעת לכך שלא הילדים הם אלה שזכאים לקצבת ילדים אלא הוריהם, המבוטחים (כך לפי סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שייקרא להלן: " החוק"). במקביל, הופנתה תשומת לב הנתבע לכך שלפי סעיף 69(א) לחוק, קצבת הילדים אמורה - ככלל - להיות משולמת לאמם של הילדים ולפיכך, התבקש הנתבע לבחון מכח מה הוא מקזז חוב של אביהם של הילדים מתשלום שאמור להיות משולם לאמם של הילדים.

3.       בעקבות ההחלטה האמורה (והחלטות נוספות שניתנו), תוקנה התביעה כך שכעת התובעת היא התובעת ולא ילדיה, וכן התברר שהנתבע טוען שהתובעת אינה זכאית לקבל קצבת ילדים, מאחר שהיא אינה תושבת ישראל, כך שהיא אינה בגדר "הורה מבוטח" לפי סעיף 66 לחוק.

4.       בהמשך, ניתנו החלטות נוספות בדבר אופן התנהלות הדיון כאן, החלטות שזכו לשיתוף פעולה חלקי בלבד מצד ב"כ הצדדים.

בסופו של דבר, בהתאם להחלטה מיום 6/4/11, ובהעדר תגובה מצד הצדדים - הועמדה המחלוקת על האופן שבו הנתבע ראה אותה בהודעתו מיום 22/2/11, כלומר - בשאלה המשפטית אם הנתבע רשאי לדון בשאלת תושבותה של התובעת, אשר משרד הפנים אינו מכיר בה.

מכאן, שאין גם מחלוקת עובדתית בין הצדדים.

הצדדים לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם להשלים בכתב את טיעוניהם המשפטיים, כך שפסק דין זה ניתן על יסוד העובדות העולות מהמסמכים ומכתבי הטענות.

אלה העובדות

5.       מר מוחמד שתיווי (שייקרא להלן: " מוחמד") הוא אזרח ישראל ותושב בה. הוא מתגורר באכסאל. מוחמד התחתן בעבר (כנראה בטרם שנת 1980) עם אשתו הראשונה - סוהיילה. מוחמד לא התגרש מסוהיילה, לפחות לא בגירושין שהדין הישראלי מכיר בהם.

6.       לזכותה של סוהיילה ניתן פסק דין למזונות. מוחמד לא קיים את חיוביו על פי פסק הדין האמור, וסוהיילה פנתה לנתבע בבקשה לקבל גמלה להבטחת מזונות. הנתבע קיבל את בקשתה של סוהיילה והוא משלם לה גמלה להבטחת מזונות.

7.       כתוצאה מהתשלום שמשלם הנתבע לסוהיילה, נוצר חוב של מוחמד לנתבע. מוחמד אינו משלם את החוב לנתבע, לפחות לא באופן מלא.

8.       התובעת התגוררה בשטחים שהוחזקו בעבר בידי צה"ל, ומצויים כיום בידי הרשות הפלסטינית. בשנת 1982, התחתן מוחמד עם התובעת. הנישואין נערכו, כפי הנראה, מחוץ לשטחי מדינת ישראל. התובעת עברה באותה שנה להתגורר עם מוחמד באכסאל.

9.       מוחמד והתובעת הם הוריהם של 8 ילדים (שהיו התובעים המקוריים בתובענה זו).

10.     התובעת לא הוכרה על ידי משרד הפנים כתושבת ישראל. גם הנתבע לא הכיר בתובעת כתושבת ישראל. התובעת לא זכתה גם לאזרחות ישראלית.

11.     בשל אי-ההכרה בתובעת כתושבת ישראל, הנתבע אינו רואה את התובעת כזכאית לקצבת ילדים. הזכאות לקצבת ילדים בגין ילדיהם של מוחמד ושל התובעת - היתה של מוחמד. אולם, הנתבע קיזז מקצבת הילדים שמוחמד היה זכאי לה בגין הילדים שלו ושל התובעת, את החוב שנוצר לזכות הנתבע, בשל כך שהנתבע שילם לסוהיילה גמלה להבטחת תשלום מזונות, כאמור לעיל. לפיכך, לא קיבל מוחמד את מלוא קצבת הילדים שהיה יכול להיות זכאי לה בגין הילדים שלו ושל סוהיילה.

12.     הילדים של מוחמד ושל סוהיילה הם תושבי ישראל, התחנכו בה וקיבלו בה שירותים רפואיים וכד'.

הוראות סעיף 2א לחוק ויישומו על עניינה של התובעת